אילון אבירם

לזכרה של דליה

גדלתי על ספריה של דליה: "שמע וידע; מזרח ומערב; הרמוניה ליד המקלדת...", אך היה זה הספר "התבוננות וחוויה בחינוך המוזיקלי" שפרש בפני את ההיקף והעומק של מחשבתה. הקריאה בספר ריתקה אותי, וכל עמוד ופיסקה רוממו אותי לגבהים חדשים של הבנה. "התבוננות וחוויה" הוא בעבורי ספר מכונן, מעין תנ"ך, אליו אני חוזר שוב ושוב, וקורא בו לא רק כמוזיקאי ומחנך, המתעניין ב"מה" ו"איך", אלא גם כאדם השואל "מדוע".

בשנת 2007 נפגשתי עם דליה וביקשתי את עצתה לקראת לימודים לתואר שלישי בתחום החינוך המוזיקלי. חשבתי שדליה היא דמות מתאימה לשמש לי כמנחה, אך מפאת מעמדה וגילה לא העזתי לרמוז או לבקש זאת. שאלתי אותה מה דעתה על תחום המחקר שלי ומי יתאים להנחותו. דליה אמרה "מתחילים!" חשתי כזוכה בפרס גדול: ללמוד עם דליה! אך גם חששתי: האם תהיה בינינו התאמה? האם היא תסכים לצלול איתי לתחום חדשני ולא מוכר? חששותיי התבדו. דליה נתנה לי חופש פעולה ועודדה אותי בחיפוש אחרי שאלות המחקר המתאימות ביותר. היא לא הסתייגה משום כיוון מחקר שהצעתי או ניסיתי, ולאחר שבדקה אותו לעומק היא התייצבה לצדי. דליה היתה מנחה מאד אישית, שדאגה לי גם בהיבטים האקדמיים, וגם בעניינים האדמיניסטרטיביים והאישיים. ובעיקר, דליה לימדה אותי. היא לימדה אותי להגביה עוף ("הכי גבוה שאפשר"), ולימדה אותי לדקדק בקטנות ולנסח כל דבר במדויק. היא אהבה לחזור "ליסודות": אוניברסלי, סכמות, ניגודים, ציפורים ועצים, וכמובן "שלושת פניו של האל", כמי שאומרת ומזכירה: "זכור מדוע אתה עושה מה שאתה עושה..".

דליה בעצמה המשיכה להתרומם עוד ועוד. היא רצתה להמשיך ללמוד ולהבין. למשל, היא רצתה להכיר יותר את תחום הג'אז והרוק, ובשנה האחרונה ביקשה ממני עזרה בניסוח חוקי הארגון המוזיקלי שלהם. בחודשים האחרונים היא ביקשה ללמוד עוד על מחקר איכותני: שלחתי לה ספרים בתחום ושוחחנו עליהם. כאילו החלפנו קצת התפקידים ודליה ביקשה ללמוד ממני...

דליה מהווה בשבילי דמות מופת, המשפיעה באופן יום יומי על השקפותיי ודרכי מחשבתי. כתביה, ומפגשינו האישיים, לימדו אותי, ושינו אותי. זכיתי להכיר אישה דגולה שגם הצליחה להעמיק בפרטים הקטנים בתחומים רבים, וגם לקשר ביניהם. לא פחות מכך, דליה היתה מורה, שמורשת "ההתבוננות והחוויה" שלה נטועה בלבבותיהם של אלפי תלמידיה, ואולי בכך נוכל למצוא נחמה על לכתה.

יהי זכרה ברוך.

אילון