ברכה לדליה בת ה - 85 מדנה בן שימול

ברכה לדליה בת ה - 85   מדנה בן שימול

דודה יקרה !

פתאום חזרתי לחוויות ילדות   -  

נוסעים רחוק , עולים לירושלים הגדולה של הדודים .

(מהר מאוד התאהבתי בעיר , ומאז הוספתי לחזור אליה שוב ושוב) .

ובביתכם שנראה לי אז גדול ומפואר מאוד , הייתי יושבת יום שלם לבחון את כל האוצרות הגלויים והחבויים שנדדו והגיעו מכל ארצות העולם .

עתה נזכרתי בשורה משיר של זלדה שהקדישה בשבילך :

"מוסיקאים נודדים" .   גם בביתה זכיתי לבקר בזכותך .

כמובן שלא אוכל לשכוח את הסיורים בשוק , בעיר העתיקה - איך את צועדת שם בין החנויות כבעלת הבית ומתמקחת בלהט בערבית עם כל המוכרים וגם יושבת לשתות איתם קפה .

יותר מאוחר - אחרי הרבה שנים - זכיתי להיות אחת מתלמידיך הרבים .

ראיתי את ההערצה בעיני הסטודנטים היושבים בהרצאות . זכיתי לשמוע הרצאות מרתקות ומקוריות , הגולשות ומקיפות את כל תחומי החיים .

מאוד מאוד התפעלתי מהיחס הבלתי פורמלי שלך לכל הסטודנטים בתוך מוסד , שהוא מאוד הירארכי ובעל חוקים ברורים . וכמובן מהנתינה האינסופית שלך לתלמידים .

למרות שגרתי לפעמים כמה צעדים מביתך , בקושי נפגשנו . אך לביתך היתה תמיד נוכחות בפני עצמו .

בשנים האחרונות זכיתי לשבת איתך כמה פעמים בכורסא באתנחתא   קצרה

בין דוקטורנט   אחד לשני ולהרהר ביחד על החיים .

עוד דבר המופלא ממני - כיצד רוחך התגברה תמיד על מכשלות ומגבלות הגוף . ואפילו עתה , את עדיין לא מוותרת לעצמך , ומוסיפה לעסוק

בעניינייך - עניינים שברומו של עולם .

מקווה   ומתפללת בשבילך , וכולנו מתפללים -

שתזכי להמון המון כוח ובריאות , למנוחה אמיתית - להתבונן ולהנות   מפרי

עמלך ומעשיך המרובים כל כך !

                                                     באהבה

                                                                     דנה

                                                               וכל המשפחה .